פתאום גדלנו

אני לא יודעת איך המוח שלנו עובד, ואני לא יודעת מספיק על איך הגוף שלנו בכללי עובד, אבל אני יודעת להגיד שאם מקשיבים ושמים לב לצעדים הקטנים ניתן להבין איזה מרחקים אנחנו צולחים. פתאום גדלנו ככה ביום אחד הבנתי כי אנחנו כבר לא בהשרדות מיום ליום משעה לשעה. אנחנו כבר עולים לקחת אוויר ואפילו לא מעט פעמים ביום. התחושה שכל רגע כולנו עלולים לאבד את הראש כבר לא קורה כל הזמן כמו לפני שנה או אפילו חצי שנה... אז מה קרה? איך קלטתי את זה? זה בא מתוך שיחות שלי עם אמיר שכל אחד קצת מדבר על השאיפות האישיות שלו, איפה הוא רואה את עצמו בפן המקצועי ההורי הזוגי. זה לא מסוג השיחות שיש לנו כל יום או אפילו כל שבוע אבל יש תקופות שזה בא ואני אוהבת את הרגעים האלה! מאוד! אני אוהבת לפנטז, לדמיין, לחלום.... הפעם הבנו שכבר תקופ

פוסטים אחרונים
  • Black Facebook Icon
  • Black Instagram Icon