להרגיש יותר! יותר מה? פשוט יותר

August 10, 2019

 

הייתה לי תקופה איך לומר במלים יפות, לא משהו, הייתי עצבנית,

הרגשתי שלא מממשת את עצמי בשום רובד בחיי.

היו המון תחושות של תסכול ופספוס ואפס יכולות להרים את עצמי לבד.

כמה שלא ניסיתי ואני יחסית בן אדם מודע ליכולותיו. כאן, לא צלחתי. 

הלכתי לבקש עזרה.

בחרתי במאמנת כן, כן, גם מאמנות הולכות לאימון....

הגעתי אליה נחושה לשנות משהו בתגובות שלי כלפי חוץ.

רציתי להיות יותר שלווה, יותר מגיבה ממודעות ולא בצורה אימפולסיבית.

היה שם משהו שלבד לא הצלחתי לפענח ולשנות. במהלך האימון דיברנו המון על רגשות,

חלק מהמשימות שלי היו זיהוי של רגשות שמציפים אותי במהלך היום.
 

בסוף מפגש לפני אחרון כמו גם במפגשים הקודמים היא שאלה אותי, איך את מרגישה? 

עניתי טוב. 

ואז היא אמרה לי משהו שנאמר כבר בפעמים אחרות אבל הפעם נפל האסימון. "טוב, זה לא רגש"

זהו נגנבתי!!!

זה הכי ברור בעולם אבל רק אחרי שנופל האסימון.

ואז הייתי צריכה לענות איך אני מרגישה.... היו שם המון רגשות לפחות 5 רגשות עוצמתיים ביותר משנאמרו בקול רם, קיבלו תוקף

 

למה בכלל אני מספרת לכם את כל? 
 

אנחנו כל כך רגילים לענות תשובות סתמיות לשאלות במהלך היום ואנחנו מפספסים המון בכך.  

אנחנו מפספסים להבין את עצמינו לעומק ושיבינו אותנו מדויק יותר.  

ומה עם ננסה לשאול את הבני זוג איך המרגש ולא נסתפק בטוב? יכול להיות שייווצר מקום של אמפתיה התכווננות הדדית למצבו של האחר? התגייסות לתמוך, לעודד, לעזור?

ומה עם נשאל את הילדים רגשות במהלך היום ולא נסתפק במשעמם לי?

מה יקרה שם? איזה אווירה משפחתית נייצר בבית?

איך ירגיש הילד כאשר ישחרר רגשות ויהיו אוזניים ששומעות ומקשיבות?

 

בתמונה: אני מחכה למלים הראשונות מעבר לקרודאדא :) 

 

 



 

 

 

 

 

Share on Facebook
Please reload

פוסטים אחרונים

November 19, 2019

January 15, 2019

Please reload

ארכיון
Please reload

תעקבו אחרי
  • Black Facebook Icon
  • Black Pinterest Icon
  • Black Instagram Icon
  • Black Facebook Icon
  • Black Instagram Icon